תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם י֨י נִקְרָא עָלֶיךָ. כֹּל אֲפִילוּ רוּחוֹת אֲפִילוּ שֵׁדִים. רִבִּי יַנַּיי וְרִבִּי יוֹנָתָן הֲווּ מְטַייְלִין בְּאסלטין חַמְתּוּן חַד וְשָׁאַל בְּהוֹן אֲמַר לְהוֹן שְׁלַמְכוּן רִבַּייָא. אָ‍ֽמְרִין אֲפִילוּ תּוֹאַר חֲבֵרוּת אֵין עָלֵינוּ לְרָעָה.
Pnei Moshe (non traduit)
כל. לרבות אפי' רוחות ושדים יראו ממך לגשת אליך:
באסלטין. ברחוב ראה אותן אחד מהן ואמר להם שלומכם ירבה ואמרו אפי' תואר חברות כלומר אף שהוא נוהג דרך חברותא עמ ולא אמר שלום רבותיי אע''פ כן אין עלינו לרעה אין לנו להקפיד על כך והוא אינו יכול לשלוט בנו לרעה:
רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה יְתִיב קְרִי קוֹמֵי כְּנִישְׁתָּא דְּבָבֶל בְּצִיפּוֹרִין עָבַר אַרְכוֹנָא וְלָא קָם לֵיהּ קוֹמוֹי אָתוּן בְּעַיָּן מִימְחוּנֵיהּ. אֲמַר לוֹן אַרְפּוּנֵיהּ בְּנִימוֹסָא דְּבָרְיֵיהּ הוּא עֲסִיק. רִבִּי חֲנִינָא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עָלוּן קוֹמֵי אַנְטִיפּוּטָא דְּקֵיסַרִין חֲמִתוּן וְקָם מִן קוֹמֵיהוֹן. אָ‍ֽמְרוּ לֵיהּ מִן קוֹמוֹי אִילֵּין יְהוּדָאֵי אַתְּ קָאִים. אָמַר לוֹן אַפֵּיהוֹן דְּמַלְאָכִין חֲמִית. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי עָלוּן קוֹמוֹי אִרְסִקִּינָס בְּאַנְטוֹכִיָּא חֲמִתוּן וְקָם מִן קוֹמֵיהוֹן. אָ‍ֽמְרִין לֵיהּ מִן קוֹמוֹי אִילֵּין יְהוּדָאֵי אַתְּ קָאִים. אָמַר לוֹן אַפֵּיהוֹן דְּהַנֵּי אֲנָא חֲזֵי בִקְרָבָא וּנְצַח. רִבִּי אָבוּן עַל קוֹמוֹי מַלְכוּתָא כִּי נְפַק 38a הָפַךְ קְּדָל. אֲתוּן בְּעַיּוּן מִיקְטְלִינֵיהּ וַחֲמוּן תְּרֵין זִיקוּקִין דְּנוּר נָ‍ֽפְקִין מִקָּדְלֵיהּ וְשָׁ‍ֽבְקוּהּ. לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם י֨י נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָ‍ֽרְאוּ מִמֶּךָּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ארכונה. השר ומושל עבר ולא הפסיק ר' יוחנן ממשנתו לקום לפניו ולכבדו ובאו העבדים ורצו להכות אותו ואמר להן השר הניחוהו בנימוסו של בוראו הוא עוסק:
אנטיפותא. הדוכוס של קסרי. ובמ''ר אנטיפאטור וכשראה אותם עמד מפניהם ואמרו לו וכי מלפני אלו היהודים אתה עומד והשיב דומין הן פניהם כפני המלאכים וראיתי ועמדתי:
ארסקינס. שם המלך:
אפיהון דהני. דמות פניהם של אלו אני רואה כשאני יוצא למלחמה והם מנצחים את האויבים לפני:
כי נפק הפך קדל. כשיצא לא נשמר לצאת דרך אחוריו כדרך היוצאים מלפני המלך אלא יצא כדרכו והפך ערפו להמלך ובאו להרגו ונעשה לו נס שנראה להם כשתי ניצוצות אש יוצאין מאחורי ערפו והניחוהו:
כנישתא דבבל בציפורן. שם בהכ''נ אחת בציפורין והיו מכנין אותה כנשתא דבבל שהבבליים היו נכנסין לתוכה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִיהֲגִי בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָה נְפִיק לְבַר מִתְּחוּמָא דְּשַׁבָּתָא וְהוּא לָא יְדַע לְקַיֵּם בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. רִבִּי יוּדָן בֵּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל מִיהֲגִי בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָת גוּלְתֵיהּ שְׁרָעָה מִינֵיהּ [וְהוּא לָא יְדַע לְקַיֵּם בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִי שִׁמְעוֹן מִיהֲגִי בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָת גוּלְתֵיהּ שְׁרָעָה מִינֵיהּ] וַהֲוָת חֲכִינָא מִזְהָרָה לָהּ. אָ‍ֽמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי רִבִּי הָא גוּלְתֵיךְ שְׁרִיעָה. אָמַר לוֹן וְלֵית הַהִיא רְשִׁיעָתָא זְהִירָה לָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ולית. וכי הנחש הרשע הזה לא משמרה:
הית גולתיה שרעה. נפלה טליתו ממנו ולא ידע והיה הנחש עליה לשמרה שלא יגביהנה אחר:
מנהגו באורייתא סגין. מחמת שהיה נוהג ומהרהר הרבה בתורה ומתוך המחשבה הלך בשבת חוץ לתחום ולא ידע מזה לקיים וכו' תשגה תמיד אף שתבוא לידי שוגג:
אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק. רִבִּי חוּנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נָחָשׁ. אֲבָל עַקְרָב מַפְסִיק. לָמָּה דְּמָ‍ֽחְייָא וְחָ‍ֽזְרָה וּמָ‍ֽחְייָא. רִבִּי אִילָא אָמַר לֹא אָ‍ֽמְרוּ אֶלָּא כָּרוּךְ אֲבָל אִם הָיָה מַרְתִּיעַ כְּנֶגְדּוֹ הֲרֵי זֶה מַסְתִּיר מִלְּפָנָיו. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק אֶת תְּפִילָּתוֹ. תַּנִּי הָיָה עוֹמֵד בְּאִסְרָטַייָא אוֹ בִּפְלָטֵייָא הֲרֵי זֶה מַעֲבִיר מִפְּנֵי הַחֲמוֹר וּמִפְּנֵי הַקָּרוֹן וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַפְסִיק אֶת תְּפִילָּתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. בתוספתא שם:
לא אמרו אלא. נחש כרוך אבל אם רואה שמרתיע ובא כנגדו לנשכו הרי זה הולך מן הצד להסתיר מלפניו אבל לא יפסיק בפיו מתפלתו:
למה דמחייא וחזרה ומחייא. מכה ונישך וחוזר ונושך כלומר דרכו לנשוך תמיד:
אָֽמְרִין עָלָיו עַל רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל וּבָא חֲבַרְבָּר וְהִכִּישׁוֹ וְלֹא הִפְסִיק אֶת תְּפִילָּתוֹ וְהָ‍ֽלְכוּ וּמָ‍ֽצְאוּ אוֹתוֹ חֲבַרְבָּר מֵת מוּטָל עַל פִּי חוֹרוֹ. אָ‍ֽמְרוּ אִי לוֹ לְאָדָם שֶׁנָּ‍ֽשְׁכוֹ חֲבַרְבָּר. וְאִי לוֹ לַחֲבַרְבָּר שֶׁנָּשַׁךְ אֶת רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא. מַה עִיסְקֵיהּ דְּהָדֵין חֲבַרְבָּרָיָא כַּד הֲוָה נְכִית לְבַר נַשָּׁא אִין בַּר נַשָּׁא קָדִים לְמַיָא חֲבַרְבָּרָא מָיִית. וְאִין חֲבַרְבָּרָיָא קָדִים לְמַיָא בַּר נַשָּׁא מָיִית. אָ‍ֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי לֹא הִרְגַּשְׁתָּ. אָמַר לָהֶן יָבֹא עָלַי מִמָּה שֶׁהָיָה לִבִּי מִתְכַּוֵּן בִּתְפִילָּה אִם הִרְגַּשְׁתִּי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר אֶלְעָזָר בָּרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲיָן תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלָיו לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
ואת שוועתם ישמע ויושיעם. ובשביל שנשמע שועתו שכיון בה הושיעו בנס הזה:
מעיין תחת כפות רגליו. שיקדים הוא למים:
חברבר. הוא ערוד הבא מן הנחש והצב שנזקקין זה עם זה והוא מסוכן מאד:
משנה: מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִייַת הַמֵּתִים וְשׁוֹאֲלִין גְּשָׁמִים בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדָּעַת. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּהוֹדָאָה.
Pnei Moshe (non traduit)
והבדלה. במוצאי שבת בחונן הדעת שהיא ברכה ראשונה של חול ובגמרא אמרו הכא מפני מה תקנו הבדלה בחונן הדעת שאם אין דעה הבדלה מנין וכן הלכה:
ושואלין. ותן טל ומטר לשון בקשה בברכת השנים שמתוך שהן פרנסה קבעו שאלתן בברכת פרנסה:
מתני' מזכירין גבורות גשמים. משיב הרוח ומוריד הגשם שאינו לשון בקשה אלא לשון הזכרה ושבח ומפני שהגשמים אחת מגבורותיו של הקב''ה דכתיב עושה גדולות עד אין חקר הנותן מטר על פני הארץ ואתיא חקר חקר דכתיב ברא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו וכתיב התם בברייתו של עולם מכין הרים בכחו נאזר בגבורה משום הכי קרי להו גבורות גשמים:
הלכה: כְּשֵׁם שֶׁתְּחִייַת הַמֵּתִים חַיִּים לָעוֹלָם כַּךְ יְרִידַת גְּשָׁמִים חַיִּים לָעוֹלָם. רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא שָׁמַע לָהּ מִן הֲדָא יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקַיְּמֶנּוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. נֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת י֨י כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
שמע לה מן הדא. כלומר מן המקרא הזה שמענו שהוקשו זה לזה דכתיב יחיינו מיומים וגו' וכתיב בתריה ונדעה נרדפה וגו' כשחר נכון מיצאו ויבוא כגשם לנו:
גמ' כשם שתחיית המתים וכו'. לפיכך קבעו הזכרתן בברכה זו. וגרסינן כל זה לקמן בפ''ק דתענית בהלכה א' עד ואלו צרכיו הן:
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא הָיָה עוֹמֵד בְּגֶשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁל טַל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בְּטַל וְהִזְכִּיר שֶׁל גֶּשֶׁם מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְהָתַנִּי בְּטַל וּבְרוּחוֹת לֹא חִייְבוּ חֲכָמִים לְהַזְכִּיר וְאִם רָצָה לְהַזְכִּיר מַזְכִּיר. לֹא דָמִי לְהַהוּא דְּמֵיקַל וְהַהוּא דְּלָא מַצְלִי וְלָא מֵיקַל. בְּגֶשֶׁם וְהִזְכִּיר שֶׁל טַל אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וְהָתַנִּי אִם לֹא שָׁאַל בְּבִרְכַת הַשָּׁנִים אוֹ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחִייַת הַמֵּתִים מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. בְּהַהוּא דְּלָא אִדְכָּר לָא טַל וְלָא מָטָר.
Pnei Moshe (non traduit)
היה עומד בגשם. בימות הגשמים שמזכירין גשם והזכיר של טל שאמר משיב הרוח ומוריד הטל אין מחזירין אותו ולקמן פריך עלה:
בטל. היה עומד בימות הקיץ שמזכירין טל ולא הזכירו אלא הזכיר של גשם מחזירין אותו:
והתני. בברייתא בטל וברוחות לא חייבו חכמים להזכירן לעולם אלא אם רצה וכו' ואמאי קאמרת דמפני שלא הזכיר טל מחזירין אותו:
לא דמי לההוא דמיקל לההוא דלא מצלי ולא מיקל. כלומר לא כדקס''ד דמשום שלא הזכיר טל מחזירין אותו דלא היא אלא דטעמא מפני שהזכיר של גשם שלא בזמנו והוא סימן קללה ואם לא היה אומר כלום לא טל ולא גשם ודאי אין מחזירין אותו דלא דמי האי דמקלל ומזכיר הדבר שלא בעונתו לזה שאינו מתפלל ומזכיר כלום ולא מקלל מידי והלכך אם לא הזכיר כלל בימות הקיץ אין מחזירין אותו דלא חייבו חכמים להזכיר בטל וברוחות אבל אם הזכיר גשם מחזירין אותו:
בגשם וכו'. השתא פריך ארישא דקאמר בימות הגשמים אם הזכיר של טל ולא הזכיר גשם אין מחזירין אותו והתני בתוספתא פ''ג דאם לא שאל בברכת השנים או שלא הזכיר גבורת גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו אלמא דשאלה והזכרה מעכבין הן:
בההוא דלא אדכר לא טל ולא מטר. התם איירי שלא הזכיר כלל לא טל ולא גשם והלכך מחזירין אותו אבל הכא מכיון שהזכיר לטל אע''פ שלא הזכיר גשם אין מחזירין אותו:
רִבִּי יַעֲקֹב דִכְפַר חָנָן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם זְקֵינָן רְצוֹנִי נִשְבַּעְתִּי לוֹ שֶׁאֵינִי זָז טַל מִבָּנָיו לְעוֹלָם מַה טַעַם לְךָ טַל יַלְדוּתֶךָ. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ נִשְׁבַּע י֨י וְלֹא יִנָּחֵם. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי בְּדִיַיתֵּיקִי נְתַתִּיו לְאַבְרָהָם בְּמַתָּנָה נְתַתִּיו לוֹ. וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל בָּאִין לִידֵי עֲבֵירָה וּמַעֲשִׂים רָעִים הַגְּשָׁמִים נֶעֱצָרִין הֵן מְבִיאִין לָהֶן זָקֵן אֶחָד כְּגוֹן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי וְהוּא מַפְגִּיעַ בַּעֲדָם וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִין אֲבָל הַטַּל אֵינוֹ יוֹרֵד בִּזְכוּת בִּרְייָה מַה טַעַם כְּטַל מֵאֵת י֨י כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
לך טל ילדותיך. מבטיח אני לך שיהא הטל לעולם לילדותיך וכתיב בתריה וכו':
בדייתיקי נתתיו. במתנה נתתיו לו וכו'. כלומר דלישנא דקרא קמדייק מה דהתחילו אמר ויתן לך יתן לך מיבעי ליה אלא דה''ק האלהים יסכים לברכתי ויאמר מה שבדייתיקי שהיא מקוימת ונתתיו לאברהם שיהא לבניו אחריו ועכשיו אותו הדבר במתנה נתתיו לו ליעקב וזהו ויתן לך האלהים וכלו' מה שכבר נתן בדייתיקי ויתן האלהים לך דייקא ומהו זה מטל השמים:
אשר לא יקוה לאיש. כמו הטל מאת ה' ואינו צריך לזכות איש אחר כך והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים:
כְּתִיב וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעַד אֶל אַחְאָב חַי י֨י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי. רִבִּי בְּרֶכְיָה אָמַר רִבִּי יָסָא וְרַבָּנָן חַד אָמַר בֵּין עַל הַטַּל וּבֵין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְחָרָנָא אָמַר עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ וְעַל הַטַּל לֹא נִשְׁמַע לוֹ. מִן הֲדָא לֵךְ הֵרָאֶה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר וְגוֹמֵר. וּמַן דָּמַר בֵּין עַל הַטַּל וּבֵין עַל הַמָּטָר נִשְׁמַע לוֹ. אֵיכַן הוּתָּר נִדְרוֹ שֶׁל טַל. אָמַר רִבִּי תַּנחוּמָא 38b עֶדְרֶעִייָא סָ‍ֽבְרִין מֵימַר נֶדֶר שֶׁהוּתָּר מִכְּלָלוֹ הוּתָּר כּוּלּוֹ. אִית דְּבָעֵי מֵימַר בִּבְנָהּ שֶׁל צָ‍ֽרְפִית וַיִּקְרָא אֶל י֨י וַיֹּאמַר י֨י אֱלֹהָי וְגוֹמֵר. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי לְאֶחָד שֶׁגָּנַב נַרְתִּיקוֹ שֶׁל רוֹפֵא. עִם כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא נִפְצַע בְּנוֹ. חָזַר אֶצְלוֹ אָמַר לוֹ אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא רְפָא אֶת בְּנִי. אָמַר לוֹ לֵךְ וְהַחְזֵר אֶת הַנַּרְתִּק שֶׁכָּל מִינֵי רְפוּאוֹת נְתוּנִין בּוֹ וַאֲנִי מְרַפֶּה אֶת בִּנְךָ. כַּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֵלִיָּהוּ לֵךְ וְהַתֵּר נִדְרוֹ שֶׁל טַל שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּים אֶלָּא בִטְלָלִים וַאֲנִי מְחַיֶּה אֶת בְּנָהּ שֶׁל הַצָּ‍ֽרְפִית. וּמְנַיִּין שֶׁאֵין הַמֵּתִים חַיִּין אֶלָּא בִטְלָלִים. יִחְיוּ מֵיתֶיךְ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרוֹת טַלֶּךָ וְאֶרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. אֲמַר רִבִּי תַּנְחוּם עֶדְרֶעִייָא וְאַרְעָה תַפְקִידֶיהָ תְּפַלֵּט.
Pnei Moshe (non traduit)
לך והתר נדרו של טל. שאי אפשר להחיותו בלא טל שאין וכו' וכלומר ללמדו הוא בא שהטל הוא חיים לעולם שמעינן מיהת שאז הוצרך אליהו להתיר נדרו של טל וזהו וישמע ה' בקול אליהו להתיר נדרו ואח''כ ותשב נפש הילד:
וארעא תפקידיה תפלט לפרש סיפיה דקרא וארץ רפאים תפיל המתים שהן קרוים רפאים ומופקדים הם בארץ תפלט אותם:
עם כשהוא יוצא נפצע בנו. לאו דוקא מיד אלא כשיוצא והולך ולימים נפצע בנו ודומה לנמשל שלא היה המעשה זו מיד אחר שנשבע אליהו חי ה' אם יהיה טל ומטר וגו':
ה' אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו וכתיב בתריה וישמע ה' בקול אליהו ותשב נפש הילד וגו' ורישיה דהאי קרא מיותר הוא דלא הוי ליה למיכתב אלא ותשב נפש הילד וא''כ שמע ה' בקולו אלא ללמדינו דהיה שם עוד דבר שדיבר עמו ושמע בקולו ואח''כ ותשב נפש הילד וכדדריש ר''י בן פזי משל דאליהו למה הדבר דומה לאחד שגנב וכו':
אית דבעי מימר. במעשה בנה של צרפית הותר הנדר של טל כדדריש ואזיל:
סברין מימר. דלא היה צריך לומר לו טל דנדר שהותר קצתו מכללו הותר כולו וכיון שהותר למטר הותר נמי לטל:
אדרעיה. שם מקומו:
איכן הותר נדרו של טל. דלא אמר לו הקב''ה אלא ואתנה מטר:
ואתנה מטר. ולא הוזכר שם טל ש''מ דלא הוה נעצר:
בין על הטל ובין על המטר נשמע לו. ושניהם נעצרו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source